יום שבת, 2 בינואר 2010

עטרה ליושנה

....................................................................................................................

מעצבן. נקודה


כדבר ראשון אני לא רוצה להתחייב אך ורק לדברים מעצבנים, כי אחרי הכל, העולם שלנו גם יכול להיות מידי פעם נחמד לסובבים אותו.

אבל לפני שבעתיד אגיע לכל הדברים הנחמדים אין ספק שהגעתי לשלב הסופי בהפיכתי לאדם מעצבן –

פתחתי בלוג.


בלוגרים, או איך שקוראים להם, הם אנשים מעצבנים, אנשים שחייבים לשתף את דעותיהם עם כל העולם, חייבים להגיד את מה שיש להם להגיד, לא משנה באיזו דרך, זה יכול להיות הבנאדם הכי מצחיק ומגניב עלי אדמות וזה יכול להיות גם איזה חננה ממושב עומר שחוץ ממדבר סביבו וכמה דקות נגיעה מבאר שבע אין לו כלום, אז הוא מרגיש נורא בודד ורוצה שנרחם עליו, אז הוא כותב בלוג.


זה יכול להיות גם אנשים שחושבים שהם נורא מבינים בתחום שלהם אז הם פותחים בלוג ומפרסמים בו גאדג'טים חדשים, מסעדות, סרטים, רכילות או סתם עוד קהילה שעולה לי לראש ואין לי מושג איך בדיוק – מעצבים, כאלה שהם נורא מגניבים ויש להם בלוג לעבודות עיצוב מטוקיו ועד סאן פרנססיקו, מברלין ועד ניו יורק(אין ספק שאלו שמתמחים בברלין הכי מעצבנים). אז כאילו יופי, אתם אנשים 'מבינים', מה אתם רוצים? שקל? שתוכלו לדחוף אותו למרצה שלכם לא יודע לאן ולהופיע באיזה ספר נידח על מעצבים מכל מיני מדינות ערב, וכן, אנחנו מדינת ערב.

עצם המילה עצמה – 'בלוג' – היא מילה מעצבנת, כאילו, תגידו עשר פעמים רצוף בלוג ותבינו את זה לבד, אשכרה מילה מעצבנת, ב-ל-ו-ג, מעצבן. נקודה.


איני טלית שכולה תכלת ואיני מתיימר להבין בכל מיני דברים, אני סה"כ ייצור מן המניין, אני יכול להגיד לכם ת'סיבה האמיתית שלשמה אני פה ואתם לא חייבים להאמין לי, ואם אתם לא מאמינים לי אז יופי, הסיבה שלשמה אני פה היא בשביל לשחז(זו מילה חדשה שהמצאתי ברגע זה, מלשון להשחיז) ולהחזיר תחביב ישן – כתיבה.


הכל התחיל כמובן, איך לא, בצבא(אני וצבא חברים טובים, כל כך טובים שאין בינינו שום קשר היום), בצבא, גיליתי את ניצני ה'טיפוס המעצבן' הראשונים. מהרגע שבו הפכתי להיות פזמני"ק והתחלתי לספור את ימי אחורה התחלתי להרגיש נורא, נורא במובן המילה, חרא בקיצור ואני יודע שאני לא לבד, מי מאיתנו לא חווה את זה, מפה לשם בין שבתות לשבתות שעשיתי והייתי מתבודד עם עצמי בחדר של אחראי המרפאה שלי הייתי כותב, לא יודע למה, אבל זאת היתה הדרך שלי להתמודד עם דברים, דרך דרך עד שאפילו הקבני"ת נתנה המלצה להוציא אותי מהיחידה ולהעביר אותי קרוב לבית.


על מה לא הייתי כותב(מי ישמע פוליצר אני), על הכל, על חברים, צבא, משפחה, בילויים, נשים וטף.

עד שלפתע יום אחד, או כמה ימים, כל נושא הכתיבה התחיל לדעוך ולדעוך עד לעצם היום הזה. אפשר להאשים את אלף ואחד העיסוקים האחרים שהתפנתי אליהם אבל מה זה משנה.

לא משנה למי, גם לעצמך, יש בכתיבה איזשהי תרפיה שאני לא מסוגל להסביר אותה, לכן, בצעד דרמטי ודי מעצבן, החלטתי לחזור לימי עבר ולכתוב. מרגש, אה?


יופי, אחרי שהבנו את סיפור חיי בפסקה, אני מודע להשלכות שיש לבלוג הזה, יש סיכוי לא קטן שאני אפתח חזיתות לא מעטות עם כל מיני אנשים שאשתדל לא להזכיר את שמם מחשש להסתבך בעולם התחתון של האנשים המעצבנים, וזה עולם תחתון מאוד, אבל לקחתי על עצמי את ההזדמנות הזו, ואני אשתדל לכתוב את דברי בצורה כנה וישרה, ואם לא, אז מה אני אגיד...פישלתי.


סתם, הכל בציניות כמובן, לא רוצה להבטיח לכם כלום ולא רוצה לצאת בהצהרות כי אני לא בנאדם כזה וכי אתם אנשים חארות שאוהבים לתפוס במילה.

כמו שהזכרתי אני פה בשביל להחזיר עטרה ליושנה(כן?ככה אומרים את זה?עטרה ליושנה? יושנה? י-ו-ש-נ-ה, וואחאד מילה יושנה) ולתת במה ליכולת הדיבור שבה אני מתבטא הכי טוב – הכתיבה, מה לעשות, נולדתי דפקט ודיבור ראסמי אצלי לוקה בחסר ויש לא מעט אנשים שיעידו על זה.


הדבר היחיד שאני יכול להבטיח זה שמפה והלאה אשתדל לא להפסיק לכתוב, לכן, בתור אחד שיודע מזה פידבקים, לטוב ולרע, אודה לכם מקרב ליבי המעצבן אם תתנו תגובות, מענות, טענות ושלל הצעות לנושאי כתיבה כאלו ואחרים מפה ועד מדגסקר.

שיטה מעצבנת שהמציאו שאוכל לבקש ממכם לעקוב אחרי היא באמצעות RSS או סתם מנוי כזה שתעשו עליי וככה תוכלו להיות מעודכנים כל יום כל היום בבילבולי ביצים שלי, בין אם זה בעבודה, בלימודים, סתם כי חזרתם הביתה ואין לכם מה לעשות או סתם בשביל להתעצבן ביחד איתי, כי למרות שהעולם מידי פעם נחמד לסובבים אותו, הוא לרוב...מעצבן.


בתודה ושתהיה לנו אחלה שנה.


בועז.

המעצבן. נקודה.

....................................................................................................................

4 תגובות:

lisa אמר/ה...

ללא ספק מהכרות אישית, אתה אחד המעצבנים. נקודה.

אנונימי אמר/ה...

אתה יודע מה מעצבן
שמישהו מכיתה שלך כותב בלוג
שולח את זה בפייס ועוד מצפה שנקרה יותר מפסקה אחת שזה באורך מגילת העצמאות ע"ע קורס יום א

בועז סידס אמר/ה...

ת'כלס...צודק/ת

Craftomania Tools אמר/ה...

בא לי גם לעצבן אותך! ולהגיד לך שאתה פשושון קטנטן ומתולתל שחושב שהוא מעצבן, בעצם אתה באמת מעצבן... אז לא חשוב....
נואיקה